רגעים

׳אף אחד לא הכין אותי למלחמה הזאת המלחמה לא רק בחוץ, היא גם בתוך הבית שלי, וזה שובר אותי׳ שמעתי את עצמי אומרת לעצמי. וזה

׳זרקו אותי בלב הים עם 2 ילדים קטנים באמצע סופת צונאמי ואמרו לי – עכשיו תתחילי לשחות נראה אותך׳ הייתי שומעת את עצמי אומרת לעצמי

“אהבה היא הכח הכי חזק בעולם שתדעי” ככה הוא כתב לי בשעה 23:00 בלילה. קראתי את המילים האלו בדיוק רגע אחרי שלקחתי ביס מהכריך עם

"תנשמי איתי" ביקשתי מאחותי ערב אחד כשהילדים היו באמבטיה זה היה רגע כזה שפתאום הרגשתי איך החרדה שלי מתחילה להתגנב לי לתוך הגוף. אני לא

'אם אתה מחזיק אותי ואת הבית הזה,  אז בוא נראה אותך מחזיק את כל מה שהחזקתי אני עד עכשיו' שמעתי את עצמי אומרת לעצמי והרגשתי

אני זוכרת את הרגע הזה שהכל נשבר. 'עד עכשיו היו רק סדקים וניסיתי להחזיק אותנו בידיים, אבל עכשיו זהו נשבר, התנפץ לרסיסים'  שמעתי את עצמי