רגעים

העולם הוא כמו מראה

העולם הוא מראה

רגע לשבת, ״מבינה יפה שלי? העולם הוא מראה״ עניתי ליולי אחרי שהורדנו את ארי בגן ונסענו אל בית הספר רגע אחרי שהם סיימו להרביץ אחד

תלתלו עוד

כוס מים קרים

אני זוכרת אותי שבת אחת יושבת באפיסת כוחות עם דמעות בעיניים, מסתכלת עליהם ומרחמת על עצמי כל כך ׳איך לעזאזל אני, הגעתי למצב הזה? שמעתי

תלתלו עוד

רגע עם ארי

״ארי אתה זוכר איך זה היה כשאבא ואמא גרו ביחד?״ שאלתי אותו רגע אחרי שהוא אמר לי  ״אבל את ואבא כבר לא חברים״ ״אני לא

תלתלו עוד

הספסל של אביב

״איזה חתיך! זאת אהבה ממבט ראשון״ אמרתי לה  ״הוא באמת יפה״ היא ענתה ״מתי הוא אצלי?״ שאלתי ״מחר״ ׳איזה אושר׳ שמעתי אותי אומרת לעצמי ״מצוין,

תלתלו עוד
דילוג לתוכן