רגעים

״אמא אני אתגעגע אלייך כל כך, לא יודעת מה לעשות״ בכתה יולי שלי יומיים לפני הטיסה שלהם לניו יורק. ״אמא אני ממש אתגעגע לחיבוקים ולריח

״בטח שאני מגדת עתידות! הכי טובה שתכירי אי פעם״ אמרתי ליולי אחרי ששאלה אותי איך ידעתי שאני צריכה להביא לארי עוד עוגיה רגע לפני שהיא

״ילדים אני מכינה לנו תיק קטן וקפה ואנחנו נוסעים לתל אביב״ אמרתי להם אתמול בבוקר ולא ידעתי שנתקע בדרך בפקק מטורף ואיזה מזל שהכנתי קפה

״אמאאאא אני מזהה את הבית הזה״ צעק ארי בהתלהבות כשהגענו אל הבית של סבא וסבתא שלו בקריית שמונה. ״בטח שאתה מזהה חיים של אמא״ עניתי.

אני זוכרת אותי יושבת על כסא ליד האי במטבח החלומות שעיצבתי לעצמי זה היה עוד רגע כזה ששינה אותי לתמיד כי שמעתי את עצמי שואלת

״אמא אני מאחל לך שתצליחי ממש במופע שלך, שתהיי מהממת  ושתרוויחי מלא כסף כדי שתוכלי לקנות לנו מה שנרצה״  הוא אמר לי אתמול כשלקחתי אותם

רגע לשבת, ״מבינה יפה שלי? העולם הוא מראה״ עניתי ליולי אחרי שהורדנו את ארי בגן ונסענו אל בית הספר רגע אחרי שהם סיימו להרביץ אחד

״אתה תעזור לי להרים את עצמי ואני מבטיחה לך  שאני אעזור לכל מי שתצטרך אותי״ הבטחתי לאבא שבשמיים אחרי שסיימתי להדליק את 8 הנרות של

אני זוכרת אותי שבת אחת יושבת באפיסת כוחות עם דמעות בעיניים, מסתכלת עליהם ומרחמת על עצמי כל כך ׳איך לעזאזל אני, הגעתי למצב הזה? שמעתי

״ארי אתה זוכר איך זה היה כשאבא ואמא גרו ביחד?״ שאלתי אותו רגע אחרי שהוא אמר לי  ״אבל את ואבא כבר לא חברים״ ״אני לא