כי קריית שמונה זה בית

״אמאאאא אני מזהה את הבית הזה״ צעק ארי בהתלהבות כשהגענו אל הבית של סבא וסבתא שלו בקריית שמונה. ״בטח שאתה מזהה חיים של אמא״ עניתי. ״אמא זה נראה בדיוק אותו הדבר כמו לפני המלחמה״ אמרה יולי בהלם כי היא ציפתה לראות את הכל הרוס, ואני רק עניתי לה ״איזה יופי, ברוך השם.״ סבתא נאוה פתחה […]
שישי אישי עם רועי עמוס

זאת לא הפעם הראשונה שאני מגיעה לתכנית אירוח. אבל זאת בהחלט הייתה הפעם הכי מרגשת, הפעם הכי חשופה שלי, ככה בלי לייפות את הדברים, ככה עם הלב על המסך, על הדרך שעברתי ועודני עוברת במסע של החיים האלו. אוסיף ואומר, אין הצלחה ברגע, יש לנסות ולעשות ולדייק בכל פעם קצת יותר ואז עוד קצת ואז […]
על התהליך עם יולי ליאני

יולי הגיעה אליי לפני כמה חודשים עם חלומות גדולים שעוד לא קורים מיד ראיתי את עצמי בתוכה, את התשוקה הזאת לעלות על הבמה עם משהו שהוא שלך, הרצון להשפיע על אנשים וללמד אותם את מה שאת יודעת כל כך טוב, עם הרצון לעשות את מה שאת אוהבת באמת מבלי לשמוע ״את חייה בסרט, לכי תמצאי […]
הרגע שהסדנה ״לכתוב אותך״ נולדה

אני מתעוררת ב 04:44 בבוקר, כולי זיעה קרה. ׳אני צריכה כסף, מה אני פאקינג עושה?׳ אני שומעת את עצמי שואלת את עצמי ויורדת במדרגות להכין לי קפה חזק פותחת את המחשב שלי, שותה שלוק ומתחילה לכתוב אותי. ׳אני יודעת, אני אפתח סדנת כתיבה אינטואיטיבית, זה מה שעזר לי ברגעים הקשים ואני אעביר את זה הלאה׳ […]
רגע למופע הראשון שלי

אני בהיסטריה מוחלטת, שום דבר לא מוכן כי היום הזה התחיל מדהים ואז הכל השתבש לטובה. אני מגיעה באיחור אופנתי עם סוללת עזרה של המלאכיות שלי: נטלי ורוני, חברות שהן כבר הלב ועם אמא – אין על אמא! הן מנסות להרגיע אותי אבל עם כל ״תרגעי״ הבטן שלי רק מתהפכת לי יותר והלחץ בגוף גובר […]
אם הבת שלך הייתה שואלת אותך

אני זוכרת אותי יושבת על כסא ליד האי במטבח החלומות שעיצבתי לעצמי זה היה עוד רגע כזה ששינה אותי לתמיד כי שמעתי את עצמי שואלת את עצמי ״אם הבת שלך הייתה שואלת אותך אמא מה אני צריכה לעשות, מה היית עונה לה?״ אני זוכרת אותי עונה לעצמי בראש ויודעת זהו, יש לי את התשובה למה […]