״תעמדו רגע נעשה לכם תמונה״ היא צעקה לי מהצד השני של

הגינה כשהיא רודפת אחרי כל הילדים של הכיתה עם 

המצלמה שלה ועושה פזצטות כדי להוציא 

את הזוויות מדויקות שהיא רוצה.

״איזה כיף לי, צילומי משפחה בחינם!״ צעקתי לה בחזרה

והיא צחקה צחוק כל כך רענן בזמן שאני ממש 

מתאמצת לא להתעפץ מול כולם.

״יולי וארי בואו מיד להצטלם עם האמא הזקנה שלכם״

קראתי להם וארי נבהל ואמר לי ״דיי אמא את 

לא זקנה תפסיקי להגיד את זה״

ויולי שנמאס לה לשמוע אותי אומרת את זה כל פעם

אמרה לי ״אמא את הכי צעירה שיש כאן מכל

האמהות, זקנה זה רק מגיל 55…״

וזה הצחיק אותי ממש לחשוב שפעם כשהייתי בת 15 אנשים

בני 30 היו נראים לי כאילו הגיעו לקצה של החיים שלהם

וחשבתי שאם עד גיל 25 לא אעשה כבר את מה שבאתי

לעשות בעולם הזה אני אהיה ממש ממש עצובה

והנה אני כבר רגע ל 38 ורק התחלתי אבל על 

אמת? עם ניסיון של אישה בת 74.

״ילדים תסתכלו אליי…״ והם שכבר רגילים למצלמה הסתכלו

ישר לעדשה, והופ היא רצה לצלם את שאר הילדים שבגינה

הסתכלתי עליה מהצד ושמעתי את עצמי אומרת לעצמי

 ׳לעזאזל מאיפה יש לה כוחות לרוץ אחריהם ככה בין 

הטילים והאזעקות ולהשכב לה לפזצטות כשאני

 בקושי מצליחה להחזיק את עצמי 

עם עיניים פתוחות?׳

והלכתי והתיישבתי על העמוד שבגינה, מותשת רק מהמחשבה

שאני צריכה תכף ללכת איתם עד האוטו ולנסוע הביתה 

ולהתפלל שבדרך לא תהיה התראה על עוד איזה

טיל מאיראן או מחיזבאללה

׳מה יש לאמהות האלו שהן ככה מצליחות לארגן תמיד את כולן

לפעילויות מיוחדות גם באמצע מלחמות? ממה הן עשויות?׳

שמעתי את עצמי שואלת את עצמי ואז גם שמעתי אותה

לוחצת לה על הכפתור של המצלמה ואומרת לי

״אוי תישארי בדיוק ככה, יפה לך ההתשה״ 

על הצילום ועל האנרגיות – נטלי שור המדהימה!