״אוקיי אביב, לכי הביתה, אני דואגת להכל״ אמרה לי שלומית חברה שלי 

כשישבתי בוכה על הרצפה מבטון מחוץ למתנס כי שכחתי לקנות 

כרטיסים להופעה של יולי, הגדולה שלי.

המוח שלי היה עסוק בכל כך הרבה דברים כמו: הישרדות כלכלית, 

איך אקנה לילדים אוכל, איך אצליח לחייך אליהם שוב, 

לחבק אותם כשכל מה שבא לי זה לשכב במיטה, 

להתכסות בשמיכה ולישון, בלי לצאת 

היית כל כך אבודה בחיי.

״אני אקנה לך כרטיסים, לכי הביתה תתקלחי ותבואי חדשה, 

אני יודעת איך את מרגישה״

לימים שלומית הפכה להיות חברה טובה שלי, אחת הטובות שלי, כזאת 

שגם אם תבקש ממני ב 3 בלילה לבוא כי היא צריכה – אני אגיע!

כזו שיודעת שאני יכולה פתאום להגיד לה ליד כולם 

רגע לפני המופע שלי כשהמיקרופון פתוח:

 ״שלומית תזיזי תתחת שלך, עכשיו, אני ממש צריכה שתעשי את זה״

והיא תבין ואפילו תצחק רגע אחרי שיצאה מהשוק.

הסיפור שלי ושל שלומית הוא סיפור על חברות נכון, אבל בעיקר סיפור על 

כמה כח יש כשמישהי אומרת לך: ״אני רואה אותך, 

ואני יודעת מה את צריכה עכשיו״

כמה כח יש בקהילה של נשים שהן שם כשצריך, שמבינות את הכאב שלך,

את הדמעות על הרצפה, את הפחדים בלילה, את ההרגשה הקשה 

שיש בלפרק משפחה.

כמה כח יש ברגע הזה של הביחד, זה משהו שאי אפשר באמת להסביר במילים.

אצלנו בקהילה, גרושה וחופשייה יש לך בית כזה, אנחנו יודעים איך את מרגישה

ויש לך גם אותי, כדי להגיד לך ״היי אני יודעת, דאגתי לך להכל״

ולמדריך שלנו – המדריך לאישה המתגרשת,

הכנסתי לך את כל הידע המקצועי, הפרקטי, הכלים המשפטיים וכמובן המון

המון תמיכה רגשית ומנטלית כדי שתעברי את התקופה הזאת בצורה

הכי טובה שאת יכולה לעבור אותה!

ויש גם קהילה בפייסבוק, עם עוד מלא נשים כמו שלומית 

וגם אני שם, בואי, מחכה לך 💜

להצטרפות לקהילת הפייסבוק גרושה וחופשייה תלתלי כאן