fbpx

חרם

חרם.

3 אותיות

שמתחברות למילה 1

כל כך קשה ומפחידה.

תמיד הייתי הילדה הזאת בכיתה

שיש לה חברות.

תמיד הייתי הילדה הזאת בהפסקה

שכולם על ידה רוצים להיות.

לכל ובכל מקום חדש שאליו הגעתי

מיד השתלבתי.

וזה אגב, לא שלא היו לי חששות ופחדים

שיום אחד משהו ישתנה, אבל בפועל?

זה מעולם לא קרה.

עד שכן…

מעולם לא ידעתי כמה זה כואב, עצוב,

מחניק בגרון, מפחיד בגוף, ושורט את הנשמה

מעולם לא ידעתי כמה זה לבד.

ועוד מלא מילים שמי שלא עבר את זה

לא יידע לתרגם אותן על הכתב.

עד שכן…

למען האמת תמיד דאגתי להיות זאת

שתראה את האחר, את החלש והמוחלש

במהלך השנים היו מלא ילדות שדאגתי להרים

ולתת להן מקום בעולם שלי.

ולמרות זאת תמיד חששתי שלי לא יהיו את הכלים

לתת לילדי הקטנים, כי אני, מה אני מבינה?

אני הילדה הזאת היפה והמגניבה בכיתה ובהפסקה.

היום בגיל 35 כשאני כבר אמא ל 2 כוכבים קטנים, זוהרים ומנצנצים אני יכולה להגיד בלב כבד שאני כן יודעת איך זה מרגיש.

להיות מחוץ ל״חבורה״ הלא מגניבה אגב.

להיות זאת ה״חלשה״

היום אני כן יודעת כמה זה כמה זה כואב, עצוב,

מחניק בגרון, מפחיד בגוף, ושורט את הנשמה

היום אני כן יודעת כמה זה לבד.

ועוד מלא מילים שמי שלא עבר את זה

לא יידע לתרגם אותן על הכתב.

עוד אכתוב על זה הרבה,

אבל לא היום.

היום אני כאן כדי לבקש מכם עכשיו כששנת הלימודים החדשה בדיוק החלה לה,

לדבר עם הכוכבים שלכם, שתמיד יראו את זה שמחוץ לחבורה, זה המוחלש והחלש ולהיות זה שייתן את היד לעזרה.

היום אני כאן להגיד שזה אולי מאוד עצוב אבל גם קצת משמח

כי היום יש לי את הכלים לתת להם

והלוואי שהם לעולם לא ישתמשו בהם.

היום אני כאן כדי לבקש מכם –

שתפו את המילים שלי

שיגיעו לעוד הורים 💜

דילוג לתוכן