כבר היה לי רגע אחר לשבת ואז הבוקר חיפשתי משהו ועשיתי סדר 

בארנק האדום שלי,יש בו כל מני דברים שאני שומרת לי כמו:

תמונות של הילדים שלי, תמונה אחת של אחותי, מכתב

ממש ישן מאמא שלי כשהייתי בת 19 ואת המכתב 

הזה של יולי שלא זכרתי שהוא שם.

המכתב של אמא שלי עובר איתי כבר שנים מארנק לארנק כי, 

היא כתבה אותו בתקופה מאוד מאתגרת שלנו כמשפחה

ובין כל מה שהיא כתבה שם היא גם כתבה לי:

״שלא תוותרי לעולם בעבור אף אחד על חלומותיך 

׳חלומות מתגשמים׳, שתגעי באופק וכשתגיעי 

לשם תשאפי להגיע לאופק הבא, יש בך

יכולות אדירות ואת מסוגלת…״

בכל פעם שאני מסדרת את הארנק שלי אני פותחת את 

המכתב שלה, קוראת אותו שוב ומתרגשת מחדש. 

ורק היום קלטתי – היא שלימדה אותי לחלום

בגדול ולא לפחד לעשות זאת! 

היא זאת שהאמינה בי תמיד ולא משנה כמה גדולים היו

החלומות שלי, היא תמיד רדפה אחרי עם המצלמה

וגם כשהיו לי רעיונות מוזרים בראש. 

ואז ראיתי את המכתב של יולי שלי, לפני שנתיים בדיוק, עוד לא

סיפרנו לה אבא שלה ואני שאנחנו נפרדים והייתי כל כך

עצובה, לא זכרתי בכלל איך לחייך באותה התקופה,

הלב שלי היה באמת שבור ואז עדיין לא יכולתי

לראות איך אני ארים את השברים שלי

ואדביק את עצמי מחדש חזקה יותר, 

טובה יותר ולמרות הכל.

ואז בוקר אחד,

המכתב הזה של יולי, על הכרית, אני אפרש לכם אותו 

כי אז היא הייתה בכיתה א:

״אמא הכל בסדר? אני לא מצליחה להבין 

מה קורה איתך בשבועיים האחרונים.

ראיתי אותו כשחזרתי הביתה מהפיזור למסגרות והתפרצתי בבכי

כי לא ידעתי שהיא מרגישה כל כך אבודה ובכל כך חוסר וודאות

וכתבתי לה את מה שכתבתי והנחתי לה את זה בחזרה על

הכרית שלה, בערב ישבנו לשיחה והסברתי לה 

ממש בקטנה מה קורה והבטחתי לה 

שאנחנו עושים הכל כדי להצליח

ולסדר את הדברים בינינו.

כשהיא נרדמה לקחתי את הדף, קיפלתי אותו ושמתי אותו ממש

ליד המכתב של אמא שלי, בארנק האדום ושמעתי 

את עצמי מבטיחה לעצמי :

׳לא משנה מה יקרה אני אדביק אותי הרבה יותר חזקה, הבת שלי

תראה אמא שמחה בבית גם אם זה יקח רגע והכי חשוב

אני לא אוותר על החלומות שלי בעבור אף אחד

אני הולכת להגשים את כולם אחד אחד

ולא משנה כמה זמן זה ייקח לי

כי אני מסוגלת!׳