אני לא האמא הזאת שמשקיעה בתחפושות, 

אני לא האמא הזאת שתלך איתם למסע קניות, 

אני לא אשקיע בזה שעות על שעות.

אני לא האמא הזאת שמזמינה תחפושות חודשים מראש, 

אני לא האמא שתעמוד על הראש העיקר שתהיה להם את התחפושת הכי מיוחדת ללבוש

אני לא האמא הזאת ששולחת אותם בכל יום עם תחפושת גרנדיוזית אחרת

ואפשר להגיד שאני אפילו ממחזרת.

אני לא אבחר איתם בגדים צבעוניים ומוזרים, עם נצנצים מיוחדים.

אבל 

אני האמא הזאת שתחבק ותנשק אותם בלי סוף

שתישן איתם במיטה בכל יום שישי אחרי הארוחה.

אני האמא הזאת שתלמד אותם שאחים זה הכל בחיים.

אני האמא הזאת שתגיד להם שהם הכל יכולים, ושהכל עניין של בחירה בחיים.

אני האמא הזאת שתכוון אבל לא תחליט, שתעמוד מהצד ותהיה שם בשביל להחזיק

את היד, אם צריך גם אתפוס ואהיה להם למשענת.

אני האמא הזאת שתצעק עליהם כשהם עושים לה באלגן ותגיד "התפטרה המשרתת"

אבל גם האמא הזאת שתגיד להם שזה בסדר להתחרט ולעשות סיבוב פרסה 

ושאם משהו בדרך לא נראה להם, אני כאן תמיד מחכה

בזרועות פתוחות והרבה אהבה.

אני האמא הזאת שתתן להם להתחפש בכל ימות השנה, 

ולבחור את הבגדים גם כשזה שילובים לא כל כך קשורים.

אני האמא שתלמד אותם להיות מה שהם רוצים, ככה כמו שהם 

כי ככה הם הכי טובים!

אני האמא הזאת שתצעק להם – " לכו לזהור " 

ולכו תאירו את עולמכם!