״אז כמה זמן את גרושה?״ הוא שאל אותי ואני נחנקתי.
זאת הייתה הפעם הראשונה ששאלו אותי את זה
בכזאת ישירות והמילה הזאת ״גרושה״
הפכה לי את הבטן.
מזל שזה היה בצ׳אט ולא פנים מול פנים כי זה תפס אותי
לא מוכנה והתחלתי לנוע באי נוחות על הכיסא
עניתי לו והוא כתב ״אהה טרי טרי״
ואני החזרתי ״אבל סופי סופי״
וזה שעשע אותי קצת וגם הסתיר את מה שבאמת
הרגשתי באותו הרגע – לא מוכנה.
לא מוכנה לתחושת הכישלון שהרגשתי באותו הרגע
ואני? אני לא אוהבת שתופסים אותי לא מוכנה.
והתחושה הזאת של ה ״בושה״ וה ״נכשלתי״ עלו וצפו
פתאום שוב, ממש כשחשבתי שכבר התגברתי על
תחושת ה״כישלון״ וניסיתי להבין למה.
ובמשך כמה ימים הלכתי עם
המחשבה הזאת בראש.
׳ככה גדלנו׳ שמעתי את עצמי אומרת לעצמי פתאום
״נשארים בשביל הילדים״, ו – ״הכי קל זה לפרק״
״את הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית״
ועוד כל מני משפטי חכמה כאלו ששמעתי לא מעט מסביב
והבנתי שגדלנו על הסתרה ועל בושה ועל הפחדה
ושאלתי את עצמי ׳האם באמת נכשלתם?
האם פירקתם לפני שניסיתם הכל?׳
ועוד שאלות שהתשובה להן
הייתה – לא.
עוד הבנתי ש: זה באמת לוקח זמן לקבל את הסטטוס החדש, כל אחת מסיבותיה היא,
ואף אחד לא מלמד אותנו לעשות את ההיפרדות
מהסטטוס הקודם, זה משהו שלומדים רק בבה״ס של החיים.
כשאני שואלת נשים גרושות עד כמה הן התביישו במילה הזאת
חלקן עונות לי שהן עדיין מתביישות, חלקן עונות שהן קוראות
לעצמן ״רווקה+״ או ״למודת ניסיון+״ ועוד…
מעט נשים אומרות לי שהן גאות במילה הזאת גרושה
כי זה הניצחון שלהן, לרוב אלו נשים שעברו
אלימות והתעללות כזאת או אחרת.
לקהילה שלי קראתי ״גרושה וחופשייה״ כי
היה חשוב לי לשנות את השיח.
שם התואר הזה, הוא לא משהו שאת צריכה להתבייש בו, את לא כישלון,
להפך, את אישה שבחרה בחיים טובים יותר לעצמה ולילדיה
״גרושה״ זאת מילה של עוצמה, של אישה עוצמתית שבחרה בעצמה!
״גרושה וחופשייה״ להיות מי ומה שהיא רוצה!
הקהילה שלי – ״גרושה וחופשייה״ נולדה מתוך הרצון לתת לנשים
בתקופה הכי קשה שלהן ולאחריה בית, בו הן יוכלו לצחוק,
למצוא חברות, לתת להן ידע מקצועי ורגשי ואת הכלים
לחיות טוב ובשמחה עם חיוך בכל בוקר מחדש!
ואם את עוד לא שם, בואי! מבטיחה לך שאחרת אצלנו
גרושה וחופשייה (בפייסבוק) – זה בית!
ה- בית לאישה המתגרשת והחופשייה
בתמונה – גרושה וחופשייה בים…
להצטרפות לקהילת הפייסבוק שלנו תלתלי כאן
לרכישת המדריך לאישה המתגרשת תלתלי כאן