״אפשר להתקשר אלייך?״ הוא שואל אותי בוואטסאפ ואני מסתכלת 

בהלם ואומרת ליעלי חברה שלי שאני איתה בדיוק בשיחת

וידיאו בטון המום וציני ומשעשע

״הוא רוצה להתקשר אליייייי, מה זה? מה זאת החוצפה הזאת? 

איזה גבר מתקשר היום לאישה?״

ואנחנו נקרעות מצחוק!

״תעני לו יאגמורה״ היא אומרת לי בטון של מאמנת מנטלית 

ואני אומרת לה  ״הלו את כבר לא המאמנת שלי״

״רגע אסיים עם חברה על הקו ואסמס״ אני ממשיכה כאילו מתעלמת מהבקשה שלו להתקשר..

״יעלי זה חתיכת רגע, את מבינה? על מה בכלל מדברים בטלפון? 

יודעת כמה זמן לא דיברתי עם גבר בטלפון? מה זה זה? 

מה קרה לוואטסאפ שנמשך ונמשך ולא נגמר…?! 

בואנה זה חתיכת רגע, 

זה רגע לשבת!״

ושוב אנחנו נקרעות מצחוק ואז היא קולטת מה אמרתי

״את לא כותבת על זה אביב!״ היא שוב עולה לטון

הפעם היא מאיימת עליי ואני עונה לה 

״פחחח בסדר… בואי תראי אותי!״ 

״טוב לא נעים, אכתוב לו שהוא יכול להתקשר״ אני אומרת לה.

אנחנו מנתקות ואני כותבת לו ״אני זמינה״ 

לא עובר רגע והוא מתקשר אליי בוידיאו! 

אני רוצה לצעוק עליו בחצי צחוק כדי לשבור את הקרח ואת ההלם

והמבוכה ולהגיד לו שהוא חוצפן ושזה לא מנומס ככה להתקשר 

היום לאישה שרק הכרת ושכבר לא עושים את זה היום 

ועוד בוידיאו אבל אז הוא אומר משהו כמו:

״יפה לך הפיג׳מה…״ ואני מחייכת

ואומרת לו ״תודה״

כמה דק לתוך השיחה אני אומרת לו ״שתדע זה ממש ממש נחמד 

שהתקשרת ועוד בוידיאו! גברים היום לא עושים את זה״

והוא עונה ״להה אני לא מהמתקשרים, זה

רק בגלל שזאת את…״

*מיומנה של גרושה וחופשייה